[א] (הלכה 1044)

פרשת פרה

שאלה: האם חובת קריאת פרשת פרה היא מהתורה?

תשובה: הגמרא במסכת מגילה¹ וברכות² דנה האם 'כל התורה כולה בלשון הקדש נאמרה'. ופירש רש"י במגילה: 'בכל לשון נאמרה - לקרותה בכל לשון'.

הראשונים דנו בדברי רש"י שהרי קריאת התורה אינה מצוה מן התורה, ויש שכתבו ליישב שכוונתו על הקריאות המחוייבים מן התורה, וכמ"ש התוספות בברכות: 'וי"ל דמיירי בפרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא כמו פרשת זכור'³.

אלא שבגירסאות קדומות היה כתוב ג"כ פרשת פרה, וכתב ע"ז המהרש"ל בחכמת שלמה⁴: 'ופ' פרה אדומה נמחק, ונ"ב טעות הוא וכן בתוס' דמגילה'.

אמנם המהרש"ל עצמו כתב⁵ שכיון שישנה שיטה שזה דאורייתא, לכן: 'שאין הקטן עולה למפטיר בפרשת זכור .. ואף בפרשת פרה ראוי ליזהר, מאחר שבאותן תוס' יראה שאף פרשת פרה דאורייתא, וכמדומה שכך מצאתי בחדושי מרדכי'.

וכן מצינו הרבה ראשונים⁶ שציינו שפרשת פרה היא כפרשת זכור שקריאתה מהתורה, וכמ"ש הריטב"א במגילה: 'מיהו בלאו הכי יש לנו קריאות בחיוב מן התורה כגון פרשת זכור דאמרינן לקמן זכור בפה, וכן פרשת פרה, וכמו"כ הקהל ופרשת שוטרים ומקרא ביכורים וחליצה ווידוי מעשר וכל אותן ששנינו במסכת סוטה פרק ואלו נאמרין בכל לשון, ולגבי דידהו אמרינן בכל לשון נאמרה או בלשון הקדש נאמרה, וזה הנכון'.

וכ"כ בתוספות הרא"ש בברכות: 'מיהו אפשר שיש קריאה שהיא מן התורה כגון פרשת זכור ופרשת פרה אדומה וכיוצא בהם'.

להלכה כתב המחבר⁷: 'י"א שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא, לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא'. [וכתב הרמ"א בהג"ה: 'ואם א"א להם לבא, מ"מ יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם'].

כמו"כ בהל' קריאת ס"ת⁸ כתב: '.. וכל זה אינו ענין לפרשת זכור, ופרשת פרה⁹, שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא; והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשומעם מפי הקורא'.

וכתב הלבוש¹⁰: 'השלישית פרשת פרה אדומה, והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות את הפסח בזמנו, לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה .. וי"א ג"כ שהיא דאורייתא מהאי טעמא'.

אמנם הרבה אחרונים חלקו על השיטה שזה מדאורייתא ע"ז וכמ"ש המלבושי יו"ט¹¹ הביאו האליה רבה¹²: 'ואין בזה שום טעם, דמה טעם יש בזה שהתורה תחייב לקרות הפרשה. והני י"א דברי התוספות הן בריש פרק היה קורא ולא כתבו שם טעם. והרא"ש בפרק שלשה שאכלו לא כתב אלא פרשת זכור, גם רש"ל כתב בחכמת שלמה שהוא טעות סופר בתוס'¹³, ושוב מצאתי שהתוס' עצמו בפ"ב דמגילה דף יז, ב כתבו דאין מן התורה אלא פרשת זכור בלבד'.

וכ"כ המטה משה¹⁴: 'ותוס' פרק היה קורא כתבו דפרשת זכור ופרשת פרה דאורייתא .. ומורי מהר"ש ז"ל כתב בספר חכמת שלמה דטעות הוא, ומחק פרשת פרה'.

המגן אברהם¹⁵ כתב: 'בשל"ה האריך לצדד שפרשת פרה אינה דאורייתא, וכ"כ הב"ח וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' קפ"ב וקס"ז שלא הזכיר אלא פרשת זכור, ובתרומת הדשן סי' ק"ח כתב וז"ל באשר"י פ"ו דברכות כתב דעשה דאורייתא לקרות פרש' זכור בעשרה, ובתוספות שנ"ץ כתבו דאין שום קריאה דאורייתא רק פ' זכור, ובתוספות הקצרות בברכות פ"ב פי' דפ' זכור ופ' פרה חייבים לקרותן מן התורה וכו' וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה .. ומשום פ' פרה ס"ל דלא הוי מדאורייתא דבאמת אין טעם בקריאתה מדאורייתא וגם לא ידענא היכא רמיזא, ול"נ שהגירסא הנכונה כמ"ש בחי' הרשב"א וז"ל והקשו שלא מצינו קריאת ס"ת מן התורה אא"כ יאמר רש"י¹⁶ שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיו"ב מן התורה ע"כ. מ"מ כל אדם יהא זהיר וזריז במצו' לבוא למנין¹⁷'.

א"כ ראינו שנחלקו הפוסקים אם קריאת פרשת פרה היא מהתורה כפרשת זכור, אך ודאי היא קריאה חשובה וכמ"ש השל"ה¹⁸: 'יהיה מה שיהיה, מ"מ הארבע פרשיות עכ"פ, על כולם חל עליו החיוב מדרבנן לשמוע קריאתם בתורה, וחמיר יותר מקריאת הפרשיות של כל השנה שחיובן ג"כ בצבור, מ"מ אם יש עשרה דצייתי, דהיינו החזן ותשעה עמו, אז יש איזה היתר לאחריני לעסוק בתורה כמו שנפרש (להלן). אבל באלו, החיוב מוטל על כל ישראל לשמעם, מקצתם דאורייתא ומקצתם דרבנן'.

--------------

הערות:

¹ יז, א ↩

² יג, א ↩

³ כמו"כ כתבו התוספות במגילה: 'וקשה שהרי קריה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא' ↩

⁴ ראה גם בשל"ה תחילת מסכת מגילה ↩

⁵ הובא בב"ח ובט"ז סי' תרפה סק"ב ↩

⁶ ראה הנסמן בתורת מנחם תשמ"ט ח"ב ע' 466 הערה 2 ↩

⁷ שו"ע או"ח סי' תרפה ס"ז ↩

⁸ סי' קמו ס"ב ↩

⁹ וכתב הפרי חדש ס"ב 'אלא פרשת פרה, מנא ליה לתוספות ריש פרק היה קורא שהיא מן התורה, וכן בתוספות דמגילה ריש פרק הקורא למפרע והרא"ש בפרק שלשה שאכלו לא הזכירו אלא פרשת זכור' ↩

¹⁰ מסכת מגילה פרק נר מצוה ↩

¹¹ ס"ק ד ↩

¹² ס"ק יג ↩

¹³ בביאור הגר"א כתב: 'ופרשת פרה. בתוספות שלפנינו ליתא לא בברכות ולא במגילה י"ז ב' וכן באשרי פ"ז דברכות ליתא אלא זכור ונסחא משובשת נזדמנה לו'. אמנם כנ"ל כ"כ הרבה ראשונים, וכ"ה בתוס' דפו"ר ↩

¹⁴ סי' תתקצט ↩

¹⁵ סי' תרפה בהקדמה ↩

¹⁶ וביאר המחצית השקל: 'ר"ל, שלפי הגרסא שלפנינו בתוספות ריש פ"ב שכתבו על קושייתם לפירוש רש"י דהא עזרא תיקן קריה"ת, ע"ז כתבו בלשון תירוץ וי"ל דמיירי בפרשיות המחוייבים לקרות דאורייתא, כמו פרשת זכור ופרשת פרה. משמע שגם התוספות סבירא להו כן למסקנא דפרשת זכור ופרשת פרה הם דאורייתא, וחדשו בתירוצם דמיירי הכא באותן פרשיות. משא"כ לפי הלשון שבחדושי רשב"א, שכתב אא"כ יאמר רש"י כו', משמע שהתוספות גופייהו לא סבירא להו כן, אלא דגם פרשיות זכור ופרה לאו דאורייתא, אלא להליץ בעד רש"י י"ל דרש"י סבירא ליה כן, ואפשר דגם רש"י גופיה לא סבירא ליה כן דהוי דאורייתא, ויש לרש"י תירוץ אחר לקושית תוספות. עכ"פ לפי זה יש להעולם אילן גדול לתלות בו, דהיינו התוספות' ↩

¹⁷ ולהעיר שאדמו"ר הזקן או"ח סי' רפב סט"ז, הזכיר רק שפרשת זכור היא דאורייתא, (וראה מש"כ בשוע"ר (גרשוביץ) במקורות והוספות אות סז) ואכמ"ל ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp