[יובהר - שכפי שהובא שם בזמננו ראוי להקדים את החתונה ולא לאחרה בגלל קביעות המועד בחצי השני של החודש] (הלכה 1074)

> קביעות זמן החתונה - חצי השני של החודש.

שאלה: האם מנהג זה הוא בכל החודשים?

תשובה: בהלכה זו נעבור על סדר החדשים ונראה באיזה חודשים ההקפדה:

תשרי:

גם בין הנוהגים כפי מנהג זה יש חודשים בהם לא נהגו וכמ"ש בערוך השולחן¹: 'ויש חדשים שנהגו שלא להקפיד בזה באלול ותשרי ואדר'.

אך בספר המנהגים² כתוב: 'כמדומה שגם בחודש תשרי מנהגנו הוא לעשות חופה רק בחצי חדש הראשון'.

כסלו:

בספר המנהגים שם כתוב: 'ובמקום עשיית חופה בחודש חשון עושים זה בחודש כסלו, גם בחצי השני של חדש כסלו'.³

אדר ואלול:

ראינו לעיל את דברי הערוך השלחן שגם בחודש אדר ואלול לא מקפידים שלא להתחתן בחציו השני של החודש.

וכ"כ השדי חמד⁴ לגבי חודש אדר ואלול: 'ולפני איזה שנים במכתב ששלח לי ידידי רב מופלג הסמוך למדינה זו, מר ניהו הרב הגדול מוהר"ר שניאור זלמן פינסקער⁵ האבד"ק חארסאן נ"י. ראיתי שהוציא מכלל זה (נישואין בזמן חיסור הלבנה) חדש אדר וחדש אלול, דבשניהם לית דחש להא דחיסור הלבנה, והעיד שפעמים רבות מזדמן שנושאין נשים בכלה דאדר, ובכלה דאלול, גם בימי החיסור: והעיד כן בשם גדולי הרבנים בעיירות גדולות, ואמר מר דנ"ל הטעם שהקלו בהם לפי שבחדש אדר נאמר בו והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט, וכל החדש במשמע, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי וכו' דבריא מזליה'.

בהמשך דבריו הזכיר השדי חמד שוב וכתב: 'והנה הרה"ג מ' שניאור זלמן נ"י הגאב"ד חארסון כתב לו להעיד שראה מעשה שבחדשי אדר ואלול נושאין בכל החודש ואף מגדולי הרבנים ראה שאין מקפידים על כך והרה"ג הנ"ל טעמא טעים דבחודש אדר נאמר בו והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה כו' וסיום דבריו נקוט האי כללא בידך כל המנהגים של חתן ושל כלה אנו למדין ממתן תורה עכ"ל הרה"ג מוה' ש"ז נ"י. והנה אף שלא נזכר בפוסקים מעליותא דחדשי אדר ואלול לענין נישואין בימי חיסור הלבנה מ"מ נאמן עלינו הרה"ג מו"ה ש"ז נ"י ודבריו דברי טעם ושכל טוב הן.

וכ"כ בספר המנהגים שם: 'בחודש אדר וכן בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש'.

חודש אדר א:

הרב גבריאל צינער בעל הנטעי גבריאל שאל את הרבי לגבי מ"ש בספר המנהגים האם הכוונה גם לימי חודש אדר-ראשון, והרבי ענה לו⁶: 'לא שמעתי בפירוש. ולפענ"ד – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה עד"ז והקירוב שבא עי"ז). ואחז"ל, שגם גמר 'נשמות שבגוף' מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלימה'.

ועפ"ז כתב בספרו⁷ שגם באדר ראשון יש לעשות נישואין בכל ימי החודש.

אייר:

מתחתנים בל"ג בעומר למרות שהוא בחציו השני של החודש⁸ [אך לכתחילה עדיף בל"ג בעומר ביום ראה הלכה מספר 1071].

> א"כ ראינו שגם לנוהגים שלא לישא נשים בחצי השני של החודש, בחודש אדר ניתן לישא בכל החודש וכן בחודש אדר א בכולו וכן בחודש אלול. (וכן בל"ג בעומר)

הערות:

¹ אהע"ז סי' סד סי"ג ↩

² עמ' 76 ↩

³ להעיר שהב"ח בסי` תקעג כתב: '..אף בכ"ח בכסליו שהוא ג"כ אחד מן הימים שמתענין בהם ולא עדיף מר"ח ניסן ג"כ מתענה בו ביום חופתו והא דלא הזכירו הרב הוא לפי שאין רגילין לעשות נישואין בסוף החודש', נראה מדבריו שפשוט שבחודש כסלו גם נהוג לא לעשות בחציו השני ↩

⁴ ח"ו ע' א'רנו מערכת חתן וכלה אות כא ד"ה ולפני ↩

⁵ מחסידי הרבי הצ"צ והרבי מהר"ש והספיק להיות מאלו שהפצירו ברבי הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות ↩

⁶ מענה מיום י' בשבט תשמ"ו, הובא בספרו נטע"ג נישואין ח"א פמ"ח הע' נא ↩

⁷ פמ"ח אות כב ↩

⁸ וראה הנישואין כהלכתם פ"ה הע' 167 ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp