[א] (הלכה 1006)

חשיבות לימוד ברכות הנהנין

שאלה: מדוע חשוב ללמוד ברכות הנהנין, הרי על כולם אם אמר שהכל יצא¹?

תשובה: הגמרא במסכת ברכות² אומרת: 'תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. מאי תקנתיה, ילך אצל חכם. ילך אצל חכם, מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! אלא אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה³'.

וכתב הרבינו יונה בספר היראה: 'ויברך בכל דבר לפניו ולאחריו הברכה האמורה בה עפ"י רבותינו ע"ה. ואם אינו בקי ילך אצל בקי ללמוד ואל ישים עצמו כבהמה, ואם לא מצא בקי ילך ויניח הנאתו. ולא יהנה מן הדבר עד שידע לברך עליו את בוראו כדת ומשפט'.

והריטב"א⁴ כתב: 'חייב כל ישראל הבא ליהנות מן העולם, לברך על כל מה שנהנה לשם הגדול מלך העולם, ואם לא בירך מעל בקדשים והבדיל בין מי"ם למי"ם, ופרק עול מ"ש, וגזל אביו ואמו, ונאץ לרוכב בערבות ביה שמו, לכן בארץ ישולם ומספר החיים ימחה וילך ערירי, וע"ז נאמר⁵ ועוכר שארו אכזרי, והמברך יבורך ומשך לכל העולם חן וחסד, ועליו נאמר גומל נפשו איש חסד, לכן תחילת כל דבר ראוי אדם ללמוד וללמד לבניו ותלמידיו סדר ברכות כדי שלא יבאו לידי מעילה וישחיתו ויתעיבו עלילה מפני שזה דבר חמור מאד'.

וכתבו תלמידי הרבינו יונה⁶: 'כלומר מי שאינו יודע הברכות באיזה ענין יוכל לאכול שאם יאכל יתחייב קרבן מעילה בכל פעם ופעם ומהדרינן שילך אצל הבקי וילמדנו הברכות של כל דבר ודבר, וה"ה שאפילו שאם לא ידע אלא ברכת שהכל, יצא בה מידי מעילה דתנן ועל כולם אם אמר שהכל יצא אלא שצריך ללמוד כדי שיברך הברכה הראויה לכל דבר ודבר'.

אמנם מדברי האבודרהם⁷ נראה שברכת שהכל אינה מוציאה מידי מעילה, וז"ל: 'וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה פי' ברכה המיוחדת לאותו דבר מעל. פי' כאלו נהנה מקדשי שמים. מאי תקנתיה אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה'.

וכתבו הגהות מיימוניות⁸: 'כפי זה יברך בכל דבר שהוא מסופק עליו וכ"כ התוספות⁹ ומורי בשם ר"ח וה"ר יוסף, ואפילו לכתחילה ואע"ג דתנן דוקא דיעבד הא נמי כיון דמסתפק ביה כדיעבד דמי'. [וראה להלן שהמג"א הביא דבריו, וביאר שמדובר במקרה שלמד אך יש לו ספק]

וכתב הר"ע מברטנורא¹⁰: 'ומיהו לכתחלה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע תחלה שיברך עליו ברכה הראויה לו'.

כתב היוסף אומץ¹¹: 'וכמו שיש איסור גדול להנהנה בלא ברכה כן יש איסור גדול להאומר ברכה לבטלה, דהיינו ברכה שאין ראוי לאומרה כלל על מה שאמרה בפעם ההיא, או ברכה שאינה צריכה, דהיינו שמביא עצמו לידי חיוב ברכה שהיה יכול לפטור ממנה, שעונשה כהזכרת השם לבטלה. ואם אמר ברכה שלא כדינה הרי יש בידו עונש שניהם, שנהנה בלא ברכה ואמר ברכה לבטלה. לכן כתב בספר היראה שאם לא מצא בקי ללמדו יניח הנאתו, ולא יהנה מן הדבר עד שידע לברך את בוראו כדת. לכן ידקדק אדם לקנות לו רב ללמוד ממנו דיני הברכות, או ישאלנו מה שנסתפק בו. וישים עליו קנס התענית או ממון לכל ברכה שהוא מבטל או שלא אומרה כדינה, עד שיהיה רגיל שלא יהנה בלא ברכה, ואח"כ יעשה מאהבה, לא מיראת קנס או עונשים הנ"ל'.

וכתב המגן אברהם¹²: 'ואם הוא מסופק. היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם ללמדו ברכות (כ"ה בגמ' ובברטנורא וב"י סס"י ר"ד בשם הגה"מ)'.

וז"ל אדמו"ר הזקן¹³: 'כל פרי שהוא מסופק בו אם הוא פרי העץ או פרי האדמה שאינו יודע לבררו עפ"י הסימן שיתבאר בסימן ר"ג או פרי העץ שמסתפק בו אם הוא עיקר הפרי אם לאו יברך בורא פרי האדמה ואם אינו יודע מה הוא, מברך שהכל נהיה בדברו. ומ"מ אם הוא דבר שיכול לפוטרו בתוך הסעודה הוא טוב יותר שאז אין ספק כלל. וכל זה בספק שנסתפק לו אחר שלמד, אבל מי שלא למד לא יאכל בברכת שהכל כי אינה פוטרת הכל אלא בדיעבד ולא לכתחלה כשאפשר וזה אפשר לו לילך אצל חכם שילמדנו הלכות ברכות'.

ובסדר ברכת הנהנין¹⁴ כתב: 'וכל זה כשנולד לו ספק אחר שלמד או בדיעבד אבל לכתחילה אסור לו לצאת בברכת שהכל אלא צריך לברך על כל דבר ברכה המיוחדת לו ואם הוא עם הארץ ילך אצל חכם וילמדנו הלכות ברכות'.

> א"כ ראינו את חשיבות לימוד ברכות הנהנין, ומי¹⁵ שלא למד ולא יודע את הברכה הראויה לא יאכל עד שידע הברכה הראויה¹⁶ ולא יברך ברכת שהכל. (אף שבדיעבר אם ברך שהכל יצא).

--------------

הערות:

¹ ברכות מ, א ↩

² לה, א ↩

³ וכתב מהרש"א בחידושי אגדות: 'לא קאמר הכי אלא בברכות הנהנין דבשאר ברכות הקבועות אם למדו פ"א שפיר אין מקום לטעות אבל בברכות הנהנין דיש כמה שינוים בברכות ראשונות ובאחרונות לפי המין וכמה ספקות שנפלו בהן דאם שינה לא יצא וכאלו לא בירך כלל וה"ז מעל גם הברכה שבירך היא לבטלה וע"כ ילך אצל חכם וילמדנו *פעם אחר פעם* עד שיהיה בקי בהן לברך מעין הברכה וק"ל'. וראה פרי מגדים או"ח פתיחה להל' ברכות ↩

⁴ הל' ברכות פ"א אות א ↩

⁵ משלי יא, יז ↩

⁶ ברכות כה, א מדפי הרי"ף. (הביאו המגן גיבורים אלף המגן סי' רב ס"ק ל) ↩

⁷ הל' ברכות ↩

⁸ הל' ברכות פ"ח אות ע ↩

⁹ יש שכתבו (ראה אור חדש כלל יב אות ב) שהכוונה לתוספות ברכות מג, א ד"ה ועל ↩

¹⁰ ברכות פ"ו מ"ב ↩

¹¹ ח"א דיני ברכה סי' שעה ↩

¹² סי' רב ס"ק לו ↩

¹³ שו"ע או"ח סי' רב סכ"ד ↩

¹⁴ פ"א ס"ה ↩

¹⁵ וראה גם משנ"ב סי' רב ס"ק פד, וסי' רו ס"ק ד ↩

¹⁶ ולהעיר ממ"ש המרומי שדה ברכות לה, א ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp