שלו"ב

בלקו"ש חט"ז בשלח ד הערה 40 מבאת את שיטת המהרי"ל לאכול את ערובי חצירות בסעודה שלישית (דלא כשיטת אדה"ז, כמבואר שם בהשיחה באריכות) "מפני שס"ל שברכת המוציא נוספת דסעודה שלישית (עם אכילת פת אז) מכריעה המעלה דאכילת פת דסעודת שבת (דלא כנ"ל ס"ג), כיון שגם לדעת אלו שאין חיוב פת בסעודה שלישית, באם אכל אז פת - מצוה קעביד", ע"ש.

ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים, שהרי במהרי"ל מבואר להדיא (מנהגים הל' שבת אות יג) לענין ערובי חצרות שבסעודה שלישית לא היה בוצע על לחם משנה, וא"כ איזה עוד מצוה מרויח בזה שבוצע עליו בסעודה שלישית מאם בוצע עליו בסעודת שחרית (כאשר בוצע בסעודה שחרית הרי עשה בו לחם משנה בערב, לחם משנה ביום, והאכילה גופא חלק ממצות סעודת שבת. ואם מחכה לסעודה שלישית הרי אין לו שום תוספת מצוה ע"ז [אלא אדרבה, לכ' יכול להיות רק חסרון, שהאכילה עצמה אינה ממש חיוב וכו' לכו"ע {וכמבואר גם במהרי"ל דהגם שס"ל שהעיקר שצריכים פת לס"ג מ"מ בערב פסח שחל בשבת מיקל וכו', הרי שנותן מקום לדיעות אלו}] - דוק ותשכח.)

יישר כח